המניע הרגשי בהשקעות נדל"ן
בין אם מדובר באהבה הראשונה או רק ברומן קיץ חולף, משקיעי נדל"ן רבים נוטים להתאהב בנכסים שלהם. התופעה הזו אינה שמורה למשקיעים ישראלים בלבד – גם משקיעי נדל"ן שאנו פוגשים בחו"ל חוזרים ואומרים (בוריאציות שונות ומשונות) שהנדל"ן שלהם הוא יותר מאשר השקעה.
זו תופעה מעניינת, והיא נובעת (ככל הנראה) משתי סיבות מרכזיות: ראשית, אנשים נוטים לערוך הבחנה – שאינה מוצדקת – בין נכסים פיננסיים לבין נכסים ריאליים. משהו במוחשיות של הנכס גורם למשקיעים לחשוב (בטעות) שהוא יציב יותר, חסין מתנודות. בפועל, כאפיק השקעה, אין הבדל ממשי בין השקעה בנכס ריאלי לבין השקעה בנכס פיננסי. אם הטענה הכללית הזאת לא משכנעת אתכם, ראו את מניות קרנות הריט בכל רחבי העולם. שנית, משקיעים מרגישים שבניגוד להשקעות אחרות שלהם, בנדל"ן הם מושקעים גם באופן רגשי, לא רק באופן חומרי. הם בחרו את הנכס, עיצבו אותו, שיפצו אותו, ולעיתים הם מגיעים לבקר אותו בחגים, שלא יישאר לבד.
משקיעים צריכים לדעת לשים את הרגש בצד להתייחס אל הנדל"ן שלהם כפי שמגיע לו: ידיד נאמן שנקרה בדרכנו ומסייע לנו להשיג מטרה אחת פשוטה – כסף. הוא (ואנחנו) צריכים להבין היטב שכשנחליט שאנחנו צריכים להמשיך במסע שלנו בלעדיו – זה פשוט יקרה.
