מתי כדאי להפסיק לחסוך ולהתחיל להשקיע?
השיעור ה'פיננסי' הראשון שכל אחד מאיתנו קיבל עסק בחשיבות של חיסכון לשעת הצורך. כולנו למדנו שכדאי לשים בצד סכום מסוים בכל חודש על מנת שיספק לנו ביטחון כלכלי, שיהיה ליום סגריר.
את השיעור השני, זה שמתייחס לנקודה שבה החסכון הופך מנכס לנטל, רובנו לא קיבלנו. לא בבית, לא בבית הספר, לא בחיים עצמם.
אין ויכוח שחשוב לייצר 'כרית ביטחון' שתאפשר לנו להתמודד עם ההפתעות של החיים (כגון פיטורים, הוצאות בלתי צפויות וכו'), אך חשוב לא פחות לדעת מתי החסכון תופח עד כדי שהוא פוגע ברווחה הכלכלית שלנו.
קל מאד להתרגל לרעיון של הפרשה לחסכון, ולהמשיך לאגור בו כספים גם אחרי שהצלחנו לייצר שכבת שומן שתסייע לנו לצלוח תקופות מאתגרות יותר. הבעיה היא שככל שאנחנו חוסכים מעבר לנדרש, אנחנו מפסידים את ההזדמנות לייצר כסף מהכסף העודף שלנו באמצעות השקעה.
העיקרון שעומד בבסיס החיסכון הוא שמירה על הקיים, שמירה על מה שיש. וגם זה לא תמיד נכון. במקרה הטוב, תכנית חסכון מצליחה לשמור על ערכו של הכסף (כלומר, לייצר תשואה שאינה נמוכה משיעור האינפלציה). במקרה הרע, הכסף מאבד מערכו הריאלי ככל שהזמן חולף (כאשר הכסף נשמר במזומן או בחשבון העו"ש, לדוגמה). העיקרון שעומד בבסיסה של השקעה, לעומת זאת, הוא שימוש בכסף על מנת לייצר כסף שמביא לרווחה כלכלית.
חשוב לסמן את הנקודה שבה חסכונותיכם מספקים לכם די ביטחון, ומנקודה זו ואילך להתחיל להשקיע. כך תשמרו על איזון בין הביטחון הכלכלי המיידי שלכם לבין הרווחה הכלכלית העתידית שלכם.
