על התועלת הכלכלית שבאנרגיה מתחדשת
אנרגיה מתחדשת הוא שם גג לאנרגיה המופקת כתוצאה משימוש במקורות טבעיים שאינם מתכלים, כגון חום וקרינת השמש, משב הרוח ותנועת המים, והיא אינה נוצרת (בעיקרה) באמצעות תהליכי בעירה מזהמים, אלא תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אנרגיה זו נבדלת מאנרגיה שמופקת באמצעות כרייה של מחצבים ומאובנים מתכלים בעלי ערך אנרגטי גבוה כגון פחם, נפט וגז טבעי, אשר השימוש המוגבר בהם (כמו גם תהליך ההפקה עצמו) מזיק למערכת האקולוגית ובכלל זה לבני האדם.
אין ספק שאנרגיה מתחדשת היא דבר נפלא. אך האם בצד התועלת הסביבתית הברורה שגלומה בשימוש בה ישנם גם יתרונות כלכליים שנוגעים לכל אחד מאיתנו? התשובה היא כן.
אמנם, פרויקטים להקמת תחנות כח לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הם פרויקטים עתירי הון. ואולם, על אף עלויות ההקמה הגבוהות של מתקנים מורכבים אלה, עלויות הייצור בהם נמוכות יחסית לעלויות הייצור במתקנים קונבנציונאליים. זאת בעיקר משום שנחסכות עלויות חומרי הגלם, הכרייה והיבוא. חשבו על זה – מרגע שהוקם מתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הוצאותיו נגזרות בעיקר מעלויות התפעול, אשר חלות ממילא גם על מתקן שמייצר חשמל בשיטות מסורתיות.
הדבר אמור להשליך בעתיד, כאשר היקף הייצור באמצעות אנרגיה מתחדשת יגדל לממדים משמעותיים יותר, על מחירי החשמל אותם כולנו נדרש לשלם; מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ימכרו את תוצרתם לחברת החשמל במחירים מופחתים, חברת החשמל תוזיל את תעריפי החשמל, ואנחנו, צרכני הקצה, נהנה ממחירים נוחים יותר.
אז בצד היתרונות הסביבתיים של ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ישנם גם יתרונות כלכליים שעשויים להשפיע על כל אחד מאיתנו, אבל מתי נראה את זה קורה? היקף ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל עומד על כ-3% בלבד, כך שאנחנו רק בראשיתו של התהליך. היעד קצר הטווח אליו מכוונת רשות החשמל הוא 10% בשנת 2020, ובמידה שתעמוד בו, יתכן שכבר אז נהיה עדים לתחילתה של ירידת מחירים עקבית.
