האויב של הביטחון בהשקעה – הרצון לביטחון נוסף
אפשר לומר שבקצוות הקיצוניים של הסקאלה בעולם ההשקעות ישנם שני טיפוסים – יזם בנשמה מצד אחד ושמרן מוחלט מהצד השני. היזם, בגדול, "לא רואה בעיניים". הוא ייקח סיכונים וידמיין מגדלים איפה שאחרים רואים מדבר. השמרן, לעומתו, רואה שחורות. פסימי. דואג. אפשר לומר שהוא ישן טוב רק כשהכסף עמוק בתוך המזרן שמתחתיו.
אבל כמו על כל סקאלה, רובנו נמצאים איפשהו באמצע. החיים לא בינאריים, לא צבועים בשחור או לבן. רוב המשקיעים נמצאים מטבעם בין הקצה השמרני לבין הקצה היזמי. איפה בדיוק? זה כבר תלוי באופיו של כל משקיע.
בתור משקיעים, כדאי מאד להתרחק מהצד השמרני מידי, החרד. משקיעים חייבים להיות נכונים לקחת סיכון כלשהו, להבין שאין דבר כזה 'השקעה בטוחה'. אין דבר כזה 'השקעה ודאית'. אי אפשר לקבל ביטחון מוחלט בהשקעה.
האויב הכי גדול של הביטחון בהשקעה, הוא השאיפה לעוד יותר ביטחון. הסיבה לכך היא פשוטה – הדבר הכי ודאי הוא שלא תפסידו אם לא תשקיעו. ככל שתשאפו באופן תדיר לודאות גדולה יותר בהשקעה, כך גדל הסיכוי שלעולם לא תכנסו אליה. משקיעים צריכים להיות מוכנים לקחת סיכון מסוים. סיכון סביר, מאוזן. כל משקיע צריך לשאול את עצמו איפה הוא רוצה למקם את עצמו על סקאלת ההשקעות, איפה הוא מרגיש בנח, ופשוט ללכת על זה.
