הגעה לבנק עם "עסקה סגורה" תגדיל את הסיכוי לקבל מימון
באופן עקרוני, ניתן לומר כי הבנקים והמוסדות הפיננסיים המבוססים לא אוהבים ליטול סיכונים מוגדלים. התופעה בולטת עוד יותר כאשר מדובר בבקשות מימון שמונחות לפניהם על ידי משקיעים פרטיים בסדר גודל קטן-בינוני, אף אם מדובר במשקיעים מנוסים.
לכן, בנקים ברחבי העולם מסרבים לחלק מבקשות המימון שמוגשות על ידי משקיעים פרטיים אשר טרם סגרו את עסקת ההשקעה ונכנסו אליה בכוחות עצמם, או לחילופין דורשים מהם ביטחונות ושיעורי ריבית גבוהים, שמגלמים לכאורה את הסיכון הגבוה. אי היענות מצד הבנקים לבקשות אלה מניעה משקיעים רבים לוותר על ההשקעה או לפנות לאפיקי השקעה 'זולים' יותר ומתגמלים פחות.
אך האם ישנה אסטרטגיה אחרת לקבלת מימון מהבנקים לאותן השקעות בדיוק, ובתנאים מתקבלים על הדעת? התשובה היא כן. האם ישנו סיכון בבחירת האסטרטגיה הזו? כמו תמיד, בכל סיכוי מוגדל טמון סיכון מוגדל.
בעסקאות השקעה מסוימות, אשר במסגרתן מפל התשלומים מתפרש על פני תקופה ארוכה יחסית או שרוב כספי ההשקעה מועברים ליזם רק לאחר תחילת הפעילות, כדאי לשקול את האפשרות לפנות לבנק לאחר סגירת עסקת ההשקעה והעברת חלק מן התשלומים בפועל.
כניסה בטוחה של משקיע מנוסה לעסקת השקעה, בעת שלא היה לו בטחון מלא בקבלת מימון בנקאי, משפיעה לעיתים על הבנקים בבואם לשקול את בקשת האשראי (או ההלוואה). כמו כן, ככל שהפעילות היזמית מבשילה, הסיכונים קטנים ותנאי האשראי (או ההלוואה) שהבנקים עשויים לספק יהיו נוחים יותר בהתאם.
הסיכון שבבחירה באסטרטגיה שהוצגה טמון באי הוודאות של המשקיע לגבי קבלת מימון בנקאי. לכן, בבחירה באסטרטגיה זו כדאי למשקיע לדאוג מראש למקור מימון אלטרנטיבי או להיות מסוגל ונכון להשלים את ההשקעה מכיסו הפרטי.
